| הרקע ליצירת מפות עבריות בראשית המאה ה-20. א. עבודותיהם של חוקרים זרים במאה ה-19 |
|
 |
בתחילת המאה ה-19 החלה התעניינות עצומה בתאור ארץ ישראל היא ארץ הקודש, וצליינים נוצרים רבים החלו לפקוד אותה. בין אלפי הצליינים היו מאות תיירים שפרסמו את רשמיהם במה שכונה "ספרות הצליינים", ובה תיאורים של מקומות, אנשים ומנהגים. תרומתם של פרסומים אלה למחקר גיאוגרפי של ארץ ישראל היה מצומצם. במקביל ביקרו בארץ ישראל עשרות חוקרים מיומנים בגיאוגרפיה, חלקם מומחים בכרטוגרפיה שסרקו את הארץ לאורכה ולרוחבה. הממצאים שלהם כולל מפות משורטטות, פורסמו בספרות המקצועית העולמית ושימשו בסיס לעבודותיהם של החוקרים היהודיים המקומיים. רבות נכתב על עבודות מחקר אלה הן במישור המדעי והן בתחום הפופולארי. פרופ' יהושע בן אריה למשל, סקר את עבודתם ותרומתם של כ-200 חוקרים שביקרו בארץ ישראל במאה ה-19 (בן אריה), 1970 |
| החוקרים הזרים הניחו את נדבכי המסד, קידמו והרחיבו את הידע הגיאוגרפי על ארץ ישראל, ותרמו באופן משמעותי לאפיון כרטוגרפי והוצאה לאור של מפות מעודכנות. אולם, יש לזכור כי החוקרים הזרים לא ידעו את השפות העברית והערבית ולכן לא היה באפשרותם לחקור באופן ישיר את התושבים המקומיים. רוב החוקרים נתקלו בעוינות מצד התושבים ולכן הלכו בביטחון אך ורק בדרכים ראשיות ולא סרקו משעולים ושבילים. החוקרים גם לא הבינו שחלק מהשמות העבריים הקדומים חבויים בשורשי השמות הערביים. החוקרים הנוצרים התארחו בעיקר במנזרים והודרכו ע"י אנשי דת מקומיים. הנזירים והכמרים העבירו לרובם אגדות וסיפורים זהים שנשתמרו דורות רבים בין כותלי הכנסיות, והחוקרים ברובם לא בדקו את שורשי האגדות והסיפורים. אלה מעט מן הליקויים במחקרם של הזרים. | |
| ב. עבודותיהם של חוקרים יהודים במאה ה-19 |
|
 |
מעטים החוקרים היהודים שעסקו בגיאוגרפיה במשך המאה ה-19, הסיבות לכך רבות ולא כאן המקום לדון בהם. מרבית בני הישוב הישן בארץ ישראל היו טרודים בבעיות קיומיות וחלקם התפרנסו מכספי חלוקה. מקצת מן החוקרים שהקדישו זמנם לידיעת הארץ, עסקו בעיקר בבירור גבולות ארץ ישראל על פי המקורות היהודיים ובזיהוי מקומות על פי התנ"ך והתלמוד. כל המפות העבריות שפורסמו במאה ה-19 היו מפות מצוירות דמיוניות ללא קנה מידה אמיתי וללא התייחסות טופוגרפית או ציון מדויק של רשת המעלות הגיאוגרפית. המפות היו מעוטרות והכילו ציטוטים מהתנ"ך ואמרות שפר. |
|
ספרות גיאוגרפית עברית בשלהי המאה ה-19 הייתה נדירה לעומת הספרות הלועזית. רשימה מלאה הכוללת כ-170 כותרים עבריים על ארץ ישראל הוכנה ע"י הביבליוגרף ר' משה שטיינשניידר (שטיינשניידר 1892). באותה עת פורסמה עבודתו הלועזית של רוהריכט הכוללת כ-7000 כותרים על ארץ ישראל (רוהריכט 1890). המספרים האלה מדגימים את הפער העצום שהיה בין העוסקים היהודים בגיאוגרפיה וכרטוגרפיה לבין עמיתיהם הזרים. על פער זה כותב אברהם משה לונץ, (לונץ 1899) מאמר שכותרתו "הם ואנחנו" ובו הוא מפנה קריאה נואשת "לבני עמנו" להתעורר ולחקור את ארץ ישראל.
|
 |
| המפות העבריות מראשית המאה ה-20 | |
| לפרטים מלאים וצילומי כל המפות ראו כאן | |
 |
1899אפרים גרוור (גראווער) "מפת ארץ ישראל נחקרה ומדויקה היטב מאת אפרים גראווער." אודיסה, דפוס פרוגרס, התרנ"ט. |
 |
1903 פנחס הלוי הורוביץ מפת ארץ ישראל וסוריה Hebräische Palaestine und Syria Handkarte ירושלים. בית ועד הכללי, תרס"ג |
 |
1905 משה קליר מפת הארץ הקדושה לגבולותיה: לשנים עשר שבטי ישרון. מאת המצייר מפת א"י וסוריא והמפה הזאת והמו"ל משה בר י' קליער. |
 |
1907 יצחק גולדהאר "רושם דכל ארץ ישראל. המצייר: אברהם גאנון. ליטאג. אייזיק צבי שילד. מתוך הספר: "אדמת קודש": היא ארץ ישראל לגבולותיה." |
 |
1911 ישראל בלקינד מפת ארץ ישראל וסוריה. ליטוגרפיה א.ל. מאנזאהן, ירושלים |
 |
1913 יצחק גולדהאר מירושלים "רושם דכל ארץ ישראל, מראי מקומות הנזכרות בתנ"ך, בגמרא ובמדרש רבה, בשמות שקראו להם בימי שפוט השופטים ובזמן הנביאים עד חתימת התלמוד." |
 |
1914 ד"ר קורט נברצקי מפת המושבות (הקולוניות) העבריות בארץ ישראל. |
 |
1914 אליהו ספיר מפת ארץ ישראל (פלשתינה): עפ"י מפת קיפרט. ערוכה ע"י א. ספיר והמהנדס א. קרוזה. Berlin Gezeichnet v. PaulKrause & Sandor Kaestner, |
 |
יהוסף שורץ. בהוצאת לאנדא 1915. מפת ארץ ישראל נערכה עפ"י ר' י. שווארץ בספרו "תבואות הארץ" ולפי האדריכל ד"ר ק.שיק ועפ"י המציאות. ונרשם עפ"י מפות אחרונות של א.ג. ופ. הורוויץ. |
Print